רש"י על בראשית מ״ט:ל״ג

« רש"י על בראשית מ״ט:כ״ט רש"י על בראשית נ׳:ב׳ »

2 שפתי חכמים פתח ↗

יעקב אבינו לא מת. בגמ' תענית ה: מקשה והלא חנטו אותו הרופאים וכתיב נמי בסמוך שנשאוהו בניו ממצרים וקברוהו בארץ כנען. י"ל לא טעם טעם מיתה היינו שלא היה לו צער מיתה ועוד נאמרו בזה דברים הרבה וכו':

2 משכיל לדוד פתח ↗

ויגוע ויאסף ומיתה לא נאמרה וכו׳ תחלה מרגיש רש״י מבחוץ למה לי כפל דויגוע ויאסף דלכאורה היינו גויעה היינו אסיפה והתירוץ לזה שכן מצינו בשאר צדיקים שיש ב׳ לשונות הללו ועוד אחרת דהיינו מיתה כמו ויגוע וימת אברהם וכו׳ ויאסף אל עמיו ויגוע יצחק וימת ויאסף וכו׳ וכן בדין כידוע לי״ח בסוד הפירוד דגויעה היא על הנפש התחתונה שבו הנפרדת והולכת לג״ע התחתון ואסיפה היא על נשמתו העליונה היא העולה לג״ע העליון ומיתה היא על זוהמא דיסודות דעשיה שבו המתעכלת בקבר וכל צדיק דעלמא יש בו קצת זוהמא ומעתה מקשה רש״י וא״כ למה לא נאמר ג״כ ביעקב מיתה כמו בשאר צדיקים ומשני יעקב אבינו לא מת פי׳ שלא היה בו שום שמץ זוהמא כלל:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

539 כוונתו לגו"א בראשית פמ"ט אות כד תכט., שביאר שם את דברי רש"י בראשית מט, לג שהביא מאמר זה, וז"ל: "ועוד יש בזה דבר נפלא ונעלם ודבר מה ארמוז אם תבין. וידוע כי המיתה היא קצה וסוף, ודבר שאין לו קצה אין לו מיתה. ומפני שיעקב אין מתיחס לו קצה, כי הקצה הוא לשני גבולים שהם קצה, כי כאשר תניח ג' נקודות זו אצל זו אין לנקודה האמצעית קצה כלל, ומפני שיעקב הוא האמצעי בין אברהם ובין יצחק, והוא השלישי המכריע ביניהם, הוא כנגד הנקודה האמצעית שאין מתיחס לה קצה וגבול, ולפיכך יעקב אבינו לא מת. ודבר זה אמת וברור מאוד על פי החכמה... ועל פי סוד הזה נקרא יעקב 'ישורון' ישעיה מד, ב על שם היושר, כי כל דבר יושר אין לו קצה, שהקצה למי שנוטה מן היושר, אבל היושר אין לו קצה... כי אין לדבר הישר אחרית במה שאינו נוטה לקצה, והוא נשאר באמצעי שאין לו קצה". ובגבורות פנ"ד רמב. כתב: "כי השנים כל אחד קצה, ומה שיש בו קצה יש בו סוף, שהוא המיתה. אבל האמצעי הוא שאין לו קצה, והוא סוד 'יעקב אבינו לא מת', במה שהוא שלישי לאבות, והוא אמצעי, כאשר ידוע למבינים. ונתבאר בספר גור אריה בפרשת ויחי". ובתפארת ישראל ס"פ נ תשצה: כתב: "לפיכך נתנה התורה על ידי משה, שהוא שלישי... כי השלישי אין לו קצה, וראוי שתנתן התורה במה שהיא נצחית ואינה בעלת קצה על ידי מי שהוא שלישי... וזה שאמרו במסכת תענית 'יעקב אבינו לא מת', ודבר זה מפני שהוא היה השלישי באבות, והשלישי אינו בעל קצה, ולכך הוא בחיים, ולא קבל קצה. ודבר זה בארנו בחבור גור אריה בפרשת ויחי ובשארי מקומות". ובנצח ישראל פכ"א תמט: כתב: "ותבין ממה שבארנו לך אצל 'יעקב אבינו לא מת' תענית ה: בחבור גור אריה בפרשת ויחי... כי ב' הקצוות יש להם קץ וסוף, שלכך הם קצוות, שהוא לשון קצה וסוף... והאמצעי, שהוא הישר, אין לו קצה, ואינו בעל תכלית. וזהו מדת יעקב שנקרא 'ישורון' ישעיה מד, ב, ולפיכך אינו בעל קצה. ומטעם זה אמרו יעקב אבינו לא מת... ויש לישראל מדת יעקב, כמו שאמר הכתוב דברים לג, ה 'ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד', הרי כי נקראו 'ישורון'". ובדרוש על התורה כד: כתב: "מה שנתנה התורה בחדש השלישי, וכל הנלוה לנתינתה היה במשולש, הוא להורות על היושר שבה, שכל מצותיה הבאים בה הם ישרים ואמתיים. כי כל שיש בו שלישי יש בו היושר, מצד שהשנים הם שתי קצוות, והשלישי שביניהם הוא היושר מבלי לנטות אל אחת הקצוות. ולכך נתנה גם כן לישראל עם תליתאי, אשר בזה יורגש כי ימצא גם בהם היושר, עד שלכך נקראו 'ישורון' על השם היושר. ובפרט יעקב שהיה שלישי לאבות נקרא 'ישורון', כי השלישי ראוי שימצא בו היושר ביותר... כי ישראל הם ישרים, שהרי נקראו לכך 'ישורון', והיושר אינו נוטה אל הקצה. לכך במדבר כג, י 'תמות נפשי מות ישרים', שאין להם המיתה שהיא הקצה והאחרית. ומיתתם איננה מיתה בשיש להם העולם הבא, בהכרח אשר לא ימצא שום קצה אל היושר. והוא מה שאמרו חכמים ז"ל 'יעקב אבינו לא מת', כי יעקב היה השלישי באבות" הובא למעלה בפתיחה הערה 197. וראה למעלה הערה 525. וכן כתב בנתיב השלום פ"א א, רטז:.

1 ויאסף רגליו. הִכְנִיס רַגְלָיו:

2 ויגוע ויאסף. וּמִיתָה לֹא נֶאֶמְרָה בוֹ, וְאָ"רַ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת:

2 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף וּמִיתָה לֹא נֶאֶמְרָה בוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ תענית ה, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית מ"ט:ל"ג. וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ הֲרֵי יַעֲקֹב הִזְכִּיר מִיתָה בְּעַצְמוֹ בראשית מ"ח:כ"א, "הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם", וְאוּלַי לֹא יָדַע הוּא בְּנַפְשׁוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמוֹ. וְכֵן בראשית נ':ט"ו "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם", כִּי לָהֶם מֵת הוּא, אוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ הֵם בָּזֶה כְּלָל. וְעִנְיַן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְזוֹ תְּחוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, לוֹבֶשֶׁת לְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יִפְשְׁטֶנָּה עֲרוּמָה, כְּיַעֲקֹב, אוֹ תִּתְלַבֵּשׁ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת. וְיוּבַן הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת שבת קנ"ב וּבְמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת קג.:

2 דברי דוד פתח ↗

ויגוע וכו', יעקב אבינו לא מת.. בפ"ק דתענית דף ה: מקשה, על זה וכי בכדי חנטו חנטייא אמר ליה מקרא אני דורש אתה וזרעך מה זרעך בחיים כו', נראה פירוש מאמר זה שדקדק לומר יעקב אבינו דר"ל הזכות של הצדיק שהוא בחיים עם בני דורו הוא הגנה והצלה להדור יותר ממה שהוא אחר מות הצדיק, כי בחיים צריך הוא ג"כ להגנה וההגנה ההיא יש לה כח גדול לשמרו מכל צרה ממילא נצולים גם בני דורו עמו, משא"כ באחר מותו שא"צ להגנה אלא להדור לחוד והם אינם כדאים לזה על זה אמר יעקב אבינו ר"ל זכותו שתגין עלינו לא מת, וההגנה היא גדולה כ"כ כאילו עדיין בחיים, ועל זה הקשה וכי בכדי חנטו וכו', פירוש ממ"נ אם החונטים ידעו שהוא חי למה חנטוהו ואם היו סוברים שעל הזכות קאמר דלא מת והוא גדול עדיין אם כן למה ספדוהו שהרי לא אבדו כלום במיתתו דזכותו קיים כאילו עדיין חי. א"ל מקרא אני דורש פירוש אני יודע שזכותו כאילו חי אבל החונטים לא ידעו זה, וכ"ת מנין לי לומר דבר חדש מה שלא ידעו החונטים לזה אמר אני דורש את המקרא אבל החונטים לא ידעו מקרא זה שלא היה בימיהם אותו הפסוק בכתב כנ"ל נכון בפירוש מאמר זה:

« רש"י על בראשית מ״ט:כ״ט רש"י על בראשית נ׳:ב׳ »